תכנון אחסון חכם בבית - איך יוצרים סדר בלי להעמיס?

אחת הבקשות שחוזרות כמעט בכל בית היא "אנחנו צריכים יותר אחסון".

אבל לפני שמוסיפים עוד ארון, כדאי לבדוק האם באמת חסר מקום או שפשוט האחסון הקיים כבר לא מתאים לצרכים שלנו.

החיים משתנים, הדברים שאנחנו מחזיקים משתנים, הילדים גדלים, הרגלי הלבוש משתנים ולעיתים אנחנו ממשיכים לשמור במשך שנים דברים שכבר אינם רלוונטיים.

גם כשמתכננים דירה חדשה, לא נכון להתחיל מיד בשאלה כמה ארונות אפשר להכניס. כדאי קודם להבין מה באמת עובר איתנו לבית החדש ואיך אנחנו רוצים להשתמש באחסון ביום יום.

תכנון נכון מתייחס לא רק לכמות, אלא גם לגובה, לעומק, לחלוקה הפנימית, לסוג הדלתות, למיקום ביחס לפעולות שאנחנו עושים בבית ואפילו לדרך שבה הארון יגיע בסופו של דבר לדירה.

המטרה היא לא ליצור כמה שיותר אחסון, אלא ליצור אחסון שבאמת עובד עבור מי שחי בבית.

אם מתכננים דירה חדשה, עוברים לבית אחר או פשוט רוצים להוסיף אחסון לבית קיים, השלב הראשון הוא לא להתחיל לתכנן ארונות.

קודם כל כדאי לעבור על מה שכבר יש.

לעבור חדר חדר, לפתוח ארונות, מגירות ומקומות אחסון קיימים, ולבדוק מה באמת צריך להישאר ומה כבר לא נמצא בשימוש.

הרבה פעמים רק אחרי שעושים את הסינון הזה מגלים שכמות הדברים שצריך לאחסן קטנה משמעותית ממה שחשבו בהתחלה.

זה נכון גם לגבי המחסן.

הרבה אנשים מאוד רוצים מחסן כשהם קונים דירה, ובצדק, אבל עם הזמן הוא עלול להפוך למקום שאליו מעבירים כל דבר שאין לו מקום בבית. ואז נוצר מצב שגם המחסן מלא וגם הבית עצמו ממשיך להתמלא.

לכן גם את המחסן כדאי לרענן מדי פעם.

הצרכים שלנו משתנים לאורך השנים. דברים שהיו חשובים בתקופה מסוימת, כמו עגלות, אופניים, ציוד של ילדים או בגדים שכבר לא בשימוש, יכולים להישאר שם הרבה אחרי שכבר אין בהם צורך.

כשמפנים את הדברים האלה, אפשר להשתמש במחסן מחדש בצורה חכמה יותר ולהעביר אליו פריטים שעדיין רלוונטיים אבל לא חייבים לתפוס מקום בתוך הבית.

המטרה היא ליצור תנועה נכונה של הדברים: לסנן, לפנות, להעביר ולארגן מחדש לפי החיים שלנו היום, ולא לפי מה שהיה רלוונטי לפני כמה שנים.

רק אחרי שעושים את הסינון הזה נכון להתחיל לתכנן אחסון חדש.

הרבה פעמים האחסון בבית נוצר תוך כדי החיים. נכנסים לדירה, מתחילים להכניס דברים לארונות, וכל פריט מקבל מקום לפי מה שהיה פנוי באותו רגע, ולא בהכרח לפי הדרך שבה משתמשים בו.

עם הזמן נוצרים מצבים לא הגיוניים. דברים שכמעט לא משתמשים בהם נמצאים בחלקים הנוחים ביותר של הארון, ואילו דברים שצריך בכל יום נמצאים במדפים גבוהים שצריך לטפס אליהם או במקומות נמוכים שמחייבים להתכופף שוב ושוב.

לכן כשמסדרים מחדש את האחסון, כדאי לחשוב קודם כל על תדירות השימוש.

דברים שנמצאים בשימוש יום יומי רצוי למקם באזור הנגיש ביותר, בגובה שנוח להגיע אליו בלי להתכופף ובלי לטפס.

פריטים שמשתמשים בהם פחות יכולים לעבור למדפים הגבוהים יותר, ואחסון עונתי או דברים שנדרשים לעיתים רחוקות יכולים להיות באזורים הפחות נגישים של הארון.

כדאי גם לחשוב על סוגי האחסון ולא רק על גובה המדפים.

יש אנשים שנוח להם שהנעליים והתיקים נמצאים יחד עם הבגדים, ואחרים יעדיפו להפריד ביניהם לחלוטין. אין כאן פתרון אחד שמתאים לכולם. השאלה היא מה נוח למי שחי בבית ואיך הוא מתנהל ביום יום.

בסופו של דבר, ארון מסודר באמת הוא לא ארון שבו הצלחנו להכניס הכול. הוא ארון שבו הדברים שאנחנו צריכים נמצאים במקום הגיוני, קל לראות אותם, קל להגיע אליהם וגם קל להחזיר אותם למקום.

כשמתכננים ארונות חדשים, לא תמיד נכון לנסות להכניס את כל סוגי האחסון לאותו ארון.

לדוגמה, בגדים לקיפול ובגדים לתלייה דורשים עומקים שונים.

בארון שמיועד לקיפול אפשר לתכנן ארון בעומק קטן יותר, כך שהבגדים יהיו בשורה אחת ונוכל לראות ולהגיע לכל מה שנמצא במדף. בארון עמוק מדי נוצרת הרבה פעמים שורה פנימית שפשוט נעלמת מאחור ולא באמת נוחה לשימוש.

לעומת זאת, בגדים לתלייה דורשים ארון עמוק יותר, ולכן אם יש אפשרות, אפשר לרכז את התלייה באזור אחד ולתכנן אותו בדיוק לפי הצורך הזה.

אותו עיקרון יכול לעבוד גם עם נעליים, תיקים או אביזרים אחרים. אם יש מספיק מקום, לפעמים הרבה יותר נוח ליצור עבורם אחסון ייעודי במקום לערבב הכול בתוך ארון הבגדים.

גם העונות נכנסות לתכנון. בארון קיפול אפשר להשתמש בחלקים העליונים לבגדים שאינם בעונה, וכשמגיע הקיץ או החורף פשוט להחליף בין האזורים.

המטרה היא לא בהכרח ליצור יותר ארונות, אלא לגרום לכל ארון לעבוד טוב יותר עבור מה שבאמת מאוחסן בו.

כשמתכננים ארון, לא מספיק לתכנן נכון את החלוקה הפנימית. גם סוג הדלתות משפיע על הנוחות, על עומק הארון ועל הנראות של החדר כולו.

הבחירה צריכה להתחיל קודם כל מהתכנון של החדר.

אם המעבר מול הארון צר מאוד, צריך לבדוק האם בכלל יש מקום לפתיחת דלתות ציר. לא מספיק שהדלת עצמה תוכל להיפתח, צריך גם שיהיה מקום לאדם לעמוד מולה ושיישאר מעבר סביר מאחוריו.

אם כבר בשלב התכנון ברור שאין מספיק מרווח, דלתות ציר פשוט לא יהיו פתרון נוח, ואז דלתות הזזה יכולות להיות הבחירה הנכונה מלכתחילה.

בדלתות ציר, כשיש מספיק מקום, יש הרבה מאוד אפשרויות עיצוביות. אפשר לשחק בחלוקה של החזיתות, בגוונים, בידיות, בפרופילים ובחומרים, ולכן הארון יכול להפוך מאלמנט פונקציונלי בלבד לחלק משמעותי מאוד בעיצוב החדר.

דלתות הזזה מתאימות במיוחד למקומות שבהם רוצים לחסוך את שטח הפתיחה של הדלתות, אבל גם כאן חשוב להבין שלא כל מערכת נראית או בנויה אותו הדבר.

המסילות והמנגנון תופסים מקום מתוך עומק הארון, וככל שיש יותר כנפיים ומסילות צריך לקחת זאת בחשבון. יש מערכות שבהן המסילות נראות יותר ויש כאלה שבהן החזית נקייה יותר, ולכן כדאי לראות את המערכת עצמה ולא לבחור רק לפי תמונה כללית.

אפשר גם לבחור דלתות הזזה בגימור מראה. בחדר שינה זה יכול להיות פתרון מצוין, משום שמראה נותנת תחושה מרווחת יותר בחדר.

עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שעל גבי מראה רואים טביעות אצבעות וסימנים בקלות יחסית, וגם לבדוק מראש מה בדיוק היא עתידה לשקף בחדר.

בסופו של דבר, סוג הדלת צריך להיקבע קודם כל לפי המרווחים והתכנון של החדר, ורק אחר כך לפי הסגנון והנראות שרוצים ליצור.

גובה הארון הוא חלק משמעותי מאוד מתכנון האחסון, אבל לא בכל בית נכון לעלות עד התקרה.

ברוב החברות והספקים קיימות מידות סטנדרטיות לארונות, למשל סביב 220 או 240 ס"מ, בהתאם לספק ולמערכת. כשעולים מעבר למידה הסטנדרטית, המחיר בדרך כלל עולה, ולכן כדאי לבדוק אם באמת יש צורך בגובה הנוסף.

בדירה שבה יש מצוקת אחסון, ארון שמגיע עד התקרה יכול להיות פתרון מצוין. הוא מאפשר לנצל את כל הגובה הקיים ולהעביר לחלק העליון פריטים שנמצאים בשימוש פחות תכוף, כמו בגדים עונתיים, מזוודות, שמיכות או ציוד שמשתמשים בו רק מדי פעם.

לעומת זאת, אם יש בבית מספיק מקומות אחסון והלקוח לא צריך את מלוא הגובה, לא תמיד יש סיבה להשקיע בארון גבוה רק כי אפשר.

מה שכן, אני פחות ממליצה להשאיר חלל פתוח מעל הארון. ברוב המקרים המקום הזה הופך מהר מאוד לאזור שאליו דוחפים קופסאות, שקיות וחפצים שאין להם מקום אחר, ואז גם אם הארון עצמו מסודר, המראה הכללי של החדר מרגיש עמוס.

בדירה חדשה, אם בוחרים ארון שלא מגיע עד התקרה, אפשר לתכנן מראש סגירת גבס מעליו. כך מתקבל מראה נקי ושלם יותר, בלי להשאיר שטח פתוח שמזמין הצטברות של דברים.

בסופו של דבר, ההחלטה היא לא רק כמה אחסון צריך, אלא גם איך הארון משתלב נכון בחדר מבחינת פונקציה ונראות.

לפני שמתכננים ארון חדש, כדאי להתחיל דווקא מהארון שיש לכם היום.

תסתכלו עליו ותשאלו את עצמכם מה מפריע לכם בו, מה חסר לכם ומה דווקא עובד טוב. זו הדרך הכי פשוטה להבין איך נכון לתכנן את הארון הבא.

לדוגמה, אם גובה המדף היום הוא 50 ס"מ אבל בפועל ערימות הבגדים שלכם מנצלות רק כ-30 ס"מ, כנראה שאין צורך במדף כל כך גבוה. בתכנון חדש אפשר לדייק את המרווחים וליצור יותר מדפים שימושיים, במקום להשאיר הרבה חלל ריק שלא באמת מנוצל.

אותו הדבר נכון לגבי מגירות.

אם צריך מגירה לגרביים, בגדי ים, עניבות או אביזרים קטנים, אין סיבה לתכנן לה מגירה עמוקה כמו מגירה שמיועדת לסריגים או לבגדים גדולים יותר. כל מגירה יכולה להיות מותאמת למה שאמור להיכנס אליה.

חשוב גם להבין שככל שמוסיפים יותר מגירות, כך הארון בדרך כלל מתייקר, משום שנכנס יותר פרזול. לכן לא כדאי להוסיף מגירות רק כי זה נראה נוח בתצוגה, אלא לבדוק כמה באמת צריך ומה ייכנס לכל אחת מהן.

לפני שמגיעים לחברת ארונות או לנגר, כדאי להגיע עם הבנה יחסית ברורה של מה אתם רוצים מהארון: כמה תלייה, כמה קיפול, כמה מגירות, מה צריך להיות נגיש ביום יום ואילו פריטים דורשים מקום ייעודי.

ככל שהתכנון מתחיל מההרגלים ומהתכולה האמיתית שלכם, כך הארון יהיה מדויק יותר, נוח יותר וגם פחות בזבזני מבחינת שטח ותקציב.

אחסון טוב לא נמדד רק בכמות המקום שיש לנו, אלא גם במיקום שלו.

כדאי לחשוב איפה אנחנו משתמשים בכל דבר ביום יום, ולתכנן את האחסון כמה שיותר קרוב לאותה פעולה.

לדוגמה, באזור הכביסה נכון לרכז את הדברים שקשורים לכביסה עצמה: סל כביסה, חומרי ניקוי, מקום למתקן ייבוש, קרש גיהוץ או כל ציוד אחר שמשתמשים בו כחלק מהשגרה.

אין הרבה היגיון לאחסן את הדברים האלה בקצה אחר של הבית וללכת להביא אותם בכל פעם מחדש.

אותו הדבר נכון בחדר השינה. אם נועלים נעליים ומתלבשים שם, כדאי לחשוב האם נכון שגם הנעליים, התיקים והאביזרים יהיו בקרבת מקום, במקום ליצור אחסון בחדר אחר רק משום שהתפנה שם מקום.

גם בכניסה לבית אפשר לחשוב מה באמת קורה באזור הזה: איפה מניחים תיק כשנכנסים, איפה נמצאים מפתחות, נעליים, מעילים או דברים שרוצים לקחת לפני שיוצאים.

כל משפחה מתנהלת אחרת, ולכן אין מיקום אחד נכון לאחסון.

המטרה היא להבין את סדר הפעולות בבית ולמקם את הדברים במקום שבו באמת משתמשים בהם.

כשהאחסון מתוכנן לפי הפונקציה, לא רק שקל יותר למצוא דברים, אלא גם הרבה יותר טבעי להחזיר אותם למקום ולשמור על הסדר.

כשמתכננים ארון חדש, במיוחד ארון גבוה או כזה שאינו במידה סטנדרטית, צריך לחשוב לא רק על מה שקורה בתוך החדר אלא גם על הדרך שבה הארון מגיע אליו.

אם עובדים עם נגר פרטי שמגיע למדוד בבית, הוא בדרך כלל יכול לראות כבר בשלב הזה את תנאי הגישה לדירה ולבדוק את המעלית, את פתחי המעבר ואת הדרך שבה יהיה אפשר להכניס את חלקי הארון.

אבל גם כשמזמינים ארון מחברה, כדאי להעלות את הנושא מראש ולא להניח שהכול יסתדר ביום ההתקנה.

אם הארון גבוה במיוחד או אם חלקים ממנו גדולים, יכול להיות שלא יהיה אפשר להכניס אותם במעלית או דרך חדר המדרגות, ואז ייתכן שיהיה צורך במנוף או בפתרון הובלה אחר.

לכן לפני שסוגרים הזמנה, כדאי לבדוק את מידות המעלית, את פתחי הדלתות ואת הגישה לדירה, במיוחד כאשר מדובר בארון גדול או לא סטנדרטי.

חשוב לקחת בחשבון שגם לפתרון ההובלה וההתקנה יכולה להיות משמעות תקציבית. לפעמים הבחירה בארון גבוה יותר משפיעה לא רק על מחיר הארון עצמו, אלא גם על עלות ההובלה וההתקנה.

המטרה היא להבין את כל התמונה מראש, כדי שלא להגיע ליום ההתקנה ולגלות שהארון שתוכנן מצוין לחדר פשוט לא יכול להגיע אליו.