עיצוב מרכז טיפול בהרצליה: יצירת מרחב מחבק וביתי עם חיבור לים

עיצוב מרכז טיפול בהרצליה

הוא תהליך מורכב הדורש תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר. במרכז 'בית מאזן' בהרצליה פיתוח, המטרה הייתה ליצור מרחב בטוח, ביתי ומחבק עבור דיירים הנמצאים במשבר נפשי. המקום, שהיה בעבר בית פרטי, עבר תהליך עיצוב מחדש שהפך אותו לבית אמיתי לדיירים. העיצוב כלל שימוש בחומרים טבעיים והדגשת הקשר עם הים והנוף הירוק שמסביב, על מנת להעניק לדיירים תחושת רוגע וביטחון.

המבנה לפני השיפוץ:

המרכז היה במקור בית פרטי, המשתרע על שטח של כ-300 מ"ר על דונם קרקע. הבית כלל חמישה חדרי שינה, שלושה חדרי רחצה, שירותי אורחים, מטבח, חדר שירות, מחסן, סלון ופינת אוכל. הגג המוזנח, עם נוף ישיר לים, לא היה בשימוש כלל. המטרה הייתה לשמור על התחושה הביתית של המבנה, תוך יצירת פתרונות פונקציונליים שהיו חסרים במבנה המקורי.

האתגר והחזון:

האתגר המרכזי בפרויקט היה לשלב בין הצרכים הטיפוליים של הדיירים לבין הרצון לשמור על תחושת ביתיות ואינטימיות. בעבודה משותפת עם הצוות המטפל, עיצבתי את המבנה מחדש כך שיכלול חדרי שינה נוספים, חדרי רחצה חדשים, חדר מנהל ורופא, אזור קבלה מרווח, מטבח פנימי וחיצוני, ועוד. כל זאת תוך שמירה על תקציב מוגבל, אך עם חופש עיצובי מלא להעניק למקום את האופי הנדרש.

הכניסה והשיפוץ:

הכניסה המקורית לבית הייתה באמצע המבנה, מה שהקשה על יצירת חלוקה ברורה בין האזורים הציבוריים לפרטיים. הפתרון היה להזיז את הכניסה לחזית הבית, ולשלב בה קיר זכוכית ודלת בגימור בלגי אפור כהה. השימוש בזכוכית לא רק יצר חיבור טבעי בין הפנים לחוץ, אלא גם הכניס אור טבעי לכל חללי הבית, מה שמוסיף לתחושת הפתיחות והרוגע.

אזור הקבלה והחללים הציבוריים:

אזור הקבלה עוצב מחדש עם חומרים עמידים ומתאימים לאופי המקום. לוחות CDF בחיפוי פורמייקה דמוי בטון נבחרו בשל עמידותם הרבה והמראה המודרני שהם מעניקים. מאחורי הדלפק נבנה ארון שירות בגימור אלון טבעי עם לייסטים אנכיים, מה שמקנה לחלל תחושת חמימות וטבעיות. כל חללי המרכז, למעט המטבחים והמקלחות, חופו בפרקט אלון טבעי שמוסיף חמימות ביתית לכל פינה במבנה.

הסלון כמוקד הבית:

הסלון נחשב ללב הפועם של המרכז, המקום שבו נפגשים הדיירים לפעילויות משותפות. עיצבתי ספה מודולרית בגווני כחול עם בד דמוי קטיפה, הניתנת להתאמה לצרכים המשתנים של הדיירים. הקיר המרכזי בסלון חופה בטפט עלים בגווני שחור ולבן, המוסיף עומק ועניין לחלל המרכזי. הסלון מהווה מקום מפלט נעים שבו ניתן להירגע ולהתרועע יחד.

המטבחים והארוחות המשותפות:

השתתפות הדיירים בתחזוקת הבית ובבישול מהווה חלק חשוב מהתהליך הטיפולי. לשם כך תוכננו שני מטבחים: מטבח פנימי שבו מכינים את הארוחות העיקריות, ומטבח חיצוני שמיועד לפינת קפה ואחסון כלי הגשה. הכלים נגישים לדיירים בעת עריכת השולחנות והגשת הארוחות, מה שמחזק את תחושת השייכות והמעורבות בקהילה.

המסדרון והאזור הפרטי:

המסדרון הארוך שמוביל לחדרי השינה, חדרי הרחצה, חדר הרופא וחדר המנהל, יוצר חלוקה ברורה בין האזורים הציבוריים לפרטיים. כל חדרי השינה מצוידים בשתי מיטות נפרדות, שידות צד, ארון בגדים ושולחן כתיבה אישי, המאפשרים לדיירים ליהנות מהפרטיות ומהנוחות הנדרשים להם.

החצר והגג:

בסוף המסדרון האחורי, נבנתה יציאה לחצר שבה נוצרה פינת ישיבה אינטימית וגינת ירק שהדיירים מטפחים בעצמם. הגג, שהיה מוזנח ולא בשימוש, הפך לפינת זולה עם תצפית לים ולשקיעה. כאן הדיירים יכולים להירגע וליהנות מהנוף המרהיב. כמו כן, נבנה אזור לפעילויות ספורט כמו יוגה ופילאטיס, עם מזרנים וכריות צבעוניות שמוסיפות חיות ואנרגיה לחלל.

סיכום והצלחה:

החזון שלי בפרויקט הזה היה ליצור מקום שמרגיש כמו בית עבור הדיירים, מקום שמעניק להם תחושת ביטחון ורוגע, אך גם פותח בפניהם את האפשרות לחוות את הטבע שמסביב. הדיירים מדווחים שהם מרגישים בבית, מה שמוכיח שהצלחתי להגשים את החזון שלי – להפוך חלום למציאות וליצור מרחב ייחודי ומשמעותי עבורם.